<h1>ארחות חיים דין צדקה סימן ה'</h1>
<h2>דף סג.</h2>
גדולה צדקה [יותר מכל הקרבנות] שנאמר (משלי כ"א ג') עושה צדקה [ומשפט] נבחר לי"י מזבח. ומצוה גדולה להלוות לעני שנאמר (דברים ט"ו ח') העבט תעביטנו די מחסורו ואמרו ז"ל מי שאין לו ואינו רוצה להתפרנס נותנין לו בתורת הלואה כדי שתנוח דעתו עליו וזו היא מצוה יתרה מן הנותן. ומטיל לכיס יותר מכולן פי' הר"ף שנוטל מעות מן העני או מתלמיד חכם ומרויח בעבורם. ואמר ר' יצחק מאי דכתיב (משלי כ"א כ"א) רודף צדקה וחסד ימצא חיים צדקה וכבוד משום דרודף צדקה ימצא צדקה אלא לומר לך שכל הרודף אחר צדקה לעשותה הב"ה ממציא לו מעות לעשות מהן צדקה רב נחמן בר יצחק אמר הב"ה ממציא לו בני אדם המהוגנים לעשות להם צדקה לאפוקי מדרש רבא מאי דכתיב (ירמיה י"ח כ"ג) ויהיו מוכשלים לפניך בעת אפך עשה בהם אמר ירמיה לפני הב"ה רבונו של עולם הכשילם בבני אדם שאין מהוגנין שאפילו בשעה שהיו כופין יצרם לעשות צדקה לא יקבלו שכר עליהם. ואמר ר' אלעזר גדולה צדקה יותר מכל הקרבנות כולן שנאמר (משלי כ"א ג') עושה צדקה ומשפט נבחר לי"י מזבח.
<h2>דף קיח.</h2>
תנן אין פוחתין לעני העובר ממקום למקום מככר בפונדיון זהו מזון שתי סעודות. לן נותנין לו פרנסת לינה זהו פוריא ובי סדיא. בשבת נותנין לו מזון שלש סעודות. אסיר ליה לישראל לאעלומי עיניה מן עניא אחוה וצריך למעבד ליה צדקה מאן דצריך לאלבושיה ולכסוייה ולאייתוייה לביתיה וכתיב (ישעיה נ"ח ז') הלא פרוס לרעב לחמך וכו'. תניא ר' עקיבא אומר אם בא עני אצלך בשחרית ונתת לו איסר והלך ובא אחר במנחה אל תאמר נתתי לראשון די אלא תן לו ואל תחזירהו ריקן שנאמר (קהלת י"א ו') בבקר זרע את זרעך ולערב אל תנח ידיך.
<h2>דף קנא:</h2>
תניא אמר ר' שמעון עשה עד שאתה מוצא ומצוי בידך ועודן בידך יש בידך לעשות פי' עד שאתה מוצא אנשים מן העניים המהוגנים וראויין לפי שאינן מצויין בכל זמן. ומצוי לך הממון או נוכל לפרש עד שאתה מוצא להרויח ממון ומצוי בידך עני הגון ועודן בידך פי' החיים ויש גורסין ועודך בידך פי' בכחך עד שלא יבאו ימי הזקנה שלא תוכל להרויח.
ת"ר יתום ויתומה שבאו להתפרנס מפרנסין היתומה ואחר כך היתום. גדול המפייס לעני יותר מן הנותן צדקה וכל המעלים עיניו מן הצדקה נקרא בליעל ואכזר וחוטא שנאמר (דברים ט"ו ט') השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל. ואכזר [שנאמר] (משלי י"ב י') ורחמי רשעים אכזרי [וחוטא שנאמר וקרא עליך אל ד' והיה בך חטא] ומכחיש ייחוסו שאינו מזרע אברהם יצחק ויעקב שהיו רחמנים אלא מזרע הגוים שכתוב בהם (ירמיה ג' מ"ב) אכזרי המה לא ירחמו. וכל המרחם מרחמין עליו שנאמר (דברים י"ג י"ח) ונתן לך רחמים ורחמך.
